יש אנשים המבקרים את עצמם שוב ושוב על כך שהם עושים הכל ברגע האחרון. הרגע האחרון מושג ידעו לשמצה, שלא בצדק. מדוע לעשות דברים ברגע האחרון זה בהכרח גרוע? אם תתבוננו על כך מזוית אחרת תראו שיש לכך גם יתרונות רבים. כשאתם עושים דברים ברגע האחרון אתם אנרגטים יותר, ממוקדים, יש לכם דד ליין שמונע מתשומת הלב לגלוש לכאן או לכאן. אתם יעילים יותר ומלאי אדרנלין. אם אתם עושים דברים ברגע האחרון ולרב עומדים במשימה המטרה תהיה לקבל זאת ולא לשנות זאת.
ומתי בכל זאת זה בעיתי? בשני מצבים עיקריים: כשזה מעורר אצלכם לחץ ומתח רב או כאשר אתם לא מצליחים בפועל לעמוד במשימות שהצבתם לעצמכם באופן קבוע ו"מפשלים:"
לחץ – יש קשר ישיר בין לחץ והצלחה. זהו גרף הבסיס בלימודי פסיכולוגיה. כשרמת הלחץ נמוכה מאד כך גם ההצלחה. אנחנו ב"שאנטי", לא איכפת לנו מהמשימה. בשפה העברית לחץ היא מילה עם קונטציה שלילית אבל בפועל יש ללחץ גם יתרונות, כמו גם לרגע האחרון. ההצלחה בשיאה כשיש לחץ מתון ומבוקר. ההצלחה יורדת שוב לרמות נמוכות כאשר הלחץ רב מדי, כשאנחנו בהיסטריה.
יש דברים שלא כדאי לעשות ברגע האחרון כיוון שהם באמת יוצרים לחץ רב מדי או שהם מסוכנים – לצאת באיחור באופן קבוע ולדהור על הכביש, ללמוד למבחן במועד ב' שדורש שלושה ימי למידה רק יום אחד ולהיכשל בקורס לחלוטין בגלל זה.
לא עומדים במשימה/מפשלים – לפעמים אתם מצליחים עם הרגע האחרון, לפעמים לא. אם לרב זה לא עובד סביר להניח שמעורבים כאן גם גורמי המנעות חזקים וכן אופטימיות יתר בנוגע לזמנים. במובן זה חשוב להבין שיש "רגע אחרון" ויש "אחרי הרגע האחרון". כתיבת מסמך שאוכך שלושה ימים משמעו שהרגע האחרון הוא שלושה ימים לפני מסירתו. כתבתו יום לפני היא "אחרי הרגע האחרון" ויש סיכוי טוב מאד שלא תסיימי את המסמך או שהוא ייצא גרוע. חשוב להגדיר את הרגע האחרון האמיתי ולרשום אותו ביומן כמועד התחלת ביצוע. חשוב לבדוק האם יש מאפיינים משותפים למשימות שאינן מצליחות – אולי ישנו שם משהו מרכזי שגורם לדחיית כל משימה מסוג זה שוב ושוב.