אנשים יעילים נעזרים לעיתים קרובות באחרים –  בעשייה משותפת, קבלת עצות, למידה משותפת, סיוע בקבלת החלטות ועוד. הם חושבים כמעט באופן טבעי על האדם המתאים ביותר לענין מבין האנשים המוכרים להם ומבררים האם הוא יוכל לעזור. ההיגיון הוא פשוט: בכל משימה יש סיכוי להיתקע בשלב כזה או אחר. עבורי הבעיה יכולה להיות כמעט בלתי פתירה אך עבור אדם אחר – ברורה כמעט מאליה. כמובן שחשוב לנסות לפתור תחילה דברים לבד ולא לגבש עמדה תלותית אך כשהדבר לא מסתייע – מיותר יהיה לבזבז על כך עוד עוד זמן.

אם ניתן את אותה משימה מורכבת לאדם שנוטה להעזר ולאדם שלא – נגלה פערים משמעותיים בזמן הביצוע. אנשים שאינם נעזרים ינסו לפתור את הבעיה לבד כמה פעמים, יעברו למשימה אחרת, יחזרו למשימה הראשונה שוב וכשלא יצליחו – יתייאשו ממנה. גם בשלב זה סביר שהם לא יפנו לאדם אחר. אם מדובר בעבודה –  סביר שמצב המשימה יעלה לבירור על ידי הבוס שיתהה כעבור זמן מה מצב המשימה ויופתע לגלות שהיא כלל לא התקדמה. בפועל, האדם שנמנע מבקשת עזרה מביא על עצמו מבוכה רבה יותר מן המבוכה שאולי הוא יחוש בבקשת העזרה והוא כמובן אינו מייצר את התוצאות המצופות. חברו הנעזר לעומת זאת מזמן סיים את המשימה לאחר שהתקשר לחבר שעובד באותו תחום אשר סייע לו לחשוב על הבעיה ואף לפתור אותה במהירות.

מדוע אנשים כה רבים לא נעזרים באחרים, גם כשיש להם במי להעזר, ומבזבזים זמן יקר במהלך השבוע?- המשפט הרווח שנשמע הוא "לא נעים לי". אנשים תופסים בקשת עזרה כהטרדה וחוששים להעיק על אנשים אחרים. יש גם כאלה שחוששים לחשוף את חוסר הידע שלהם או את הצורך שלהם באחרים. מענין לראות כי אנשים רבים שמתקשים לבקש עזרה הם דווקא אנשים שיעזרו לאחרים לעיתים קרובות ואף יעשו זאת בשמחה.

נסו לחשוב על אנשים בסביבתכם הקרובה בהם תוכלו להעזר בתחומי חיים רלוונטים לכם – בין אם מדובר בסטודנטים בכיתה או בעמיתים לעבודה שיש להם ידע שיכול לסייע לכם בעת הצורך. יתכן שבפעמים הראשונות תרגישו מוזר לבקש מאנשים דבר מה, אולי ייקל עליכם לעשות זאת בתחילה במייל. לא תמיד אנשים יעזרו אך רבים בהחלט יעזרו או ייעצו בשמחה. שכלול היכולת שלהם להעזר אינה הפגנה של החולשות שלכם אלא הפגנה של היעילות שלכם. פשוט תספיקו הרבה הרבה יותר.